הורמון מגיע מהמילה היוונית הירמי (όρμή) שפירושה הוא “להפעיל”. המונח נטבע בשנת 1905 על ידי הפיזיולוג האנגלי ויליאם בייליס.
הורמון הוא תרכובת כימית המשמשת לתקשורת בין תא אחד (או קבוצת תאים) לתאים אחרים.
ההורמונים הם מפעילי תאים. הם נותנים פקודות לתאים לייצר חומרים חיוניים לתפקוד הגוף.
כל היצורים הרב-תאיים מפרישים הורמונים.
עם סיום גיל הפוריות רמת ההורמונים בגוף מתחילה לרדת. כשתהליך זה מתרחש, התאים מיצרים פחות תוצרים והרקמה מתנוונת.
הירידה ברמת ההורמונים עלולה לגרום לדלול עצם (אוסטאופורוזיס), דמנציה, דיכאון, מחלות כלי דם ולב, הזדקנות העור ועוד.